דליפת שתן מוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני אשר אין אפשרות לשלוט בהופעתו או למנוע מבעדו מלהתרחש. תופעת הדליפה יכולה להתחיל באיבוד שתן קל של כמה טיפות מידי פעם בפעם ולהחמיר עד כדי אובדן שליטה מוחלט על תהליך ההשתנה, מצב המחייב שימוש בחיתולי ספיגה כל הזמן.
נשים רבות סובלות מדליפת שתן אולם לא מרבות להתלונן על הבעיה בפני רופא המשפחה, לדוגמא. הסיבה לכך היא בדרך כלל הקושי להתגבר על מחסום הבושה. אך מה לה, לאותה אישה, להתבייש בתופעה כל-כך נפוצה. דליפת שתן זו הרי פוגעת רבות באיכות חייה של האישה ומאידך ניתנת לפתרון מהיר וקל יחסית, הכל כפונקציה של חומרת הבעיה.
דליפת שתן בזמן שיעול, עיטוש, ריצה וקפיצה מעידה בדרך כלל על חולשה של שרירי רצפת האגן. מדובר בשרירים טבעתיים המסודרים בשלוש שכבות שאחת מהן, ה- Levator Ani, היא המשמעותית ביותר והחשובה ביותר לשמירה על תפקוד הולם של שרירי רצפת האגן ועל מניעת נזקים לאזור הנ"ל.
הנזק לאזור רצפת האגן מתחיל עוד בהריון עם העלייה במשקל העובר, העלייה במשקל האישה כתוצאה מהצטברות הנוזלים וכו'... בהמשך צפוי להתרחש נזק לרצפת האגן בעת תהליך הלידה עצמו. אז כבר מדובר בנזק מכאני ממשי לשרירים, כזה אשר פוגע ביכולת הכיווץ שלהם ומשום כך נפגעת גם היכולת להימנע מדליפות שתן ו/או צניחת איברי האגן.
תקופת משבר נוספת מבחינת רצפת האגן הנשית היא התקופה של הפסקת המחזור החודשי. השינויים ההורמונליים המאופיינים בירידה ברמות האסטרוגן גורמים להחלשות נוספת של שרירי רצפת האגן ולפגיעה ביכולת תפקודם המירבית.
הטיפול בדליפת שתן הוא פשוט וקל ונטול כאבים. הוא מתאים כמעט לכל אישה ובכל גיל. מטרת הטיפול הינה חיזוק שרירי רצפת האגן ושיפור השליטה והיכולת התפקודית שלהם. הדבר נמדד כפונקציה של כח השריר והסיבולת שלו ובהמשך ע"פ השנות הסימפטומים כן או לא. בכל אופן יש תמיד לזכור כי קיימת חשיבות גדולה ומכרעת להתחלת טיפול מוקדם ככל האפשר.במצבים בהם האישה דוחה את תחילת הטיפול והיא סימפטומטית לאורך זמן, ייתכן שתהליך השיקום יהיה גם הוא ארוך מהמצופה.
הטיפול בדליפת שתן מורכב מטיפול התנהגותי שמטרתו לימוד אורחות חיים, התנהגות והתנהלות נכונה עם הגוף בעבודה ובשעות הפנאי. בהמשך יכלול הטיפול תרגול של שרירי רצפת האגן במטרה ללמוד להפעילם בצורה נכונה ובתזמון נכון.
בתום הטיפול נהוג להדריך את המטופלת להמשך תרגול עצמי בבית תרגול שכזה אמור לשמר את הכח בשרירי רצפת האגן לאורך זמן ולמנוע השנות התופעה.
ושוב חשוב להדגיש שכל אישה שתקדים לטפל בשרירי רצפת האגן שלה (עדיף לאחר כל לידה ולידה) תחסוך מעצמה הרבה אי נוחות ואי נעימויות בשלבי חייה המתקדמים יותר. תרגול שרירי רצפת האגן מעניק איכות חיים טובה יותר ומאפשר פעילות רגילה ללא כל הפרעה.
נטע אברהם בר-ניב BPT, M. Occ.H
פיזיותרפיסטית מוסמכת בוגרת אוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בבריאות בתעסוקה מאוניברסיטת תל-אביב.השתלמה והתמחתה בתחום שיקום רצפת האגן אצל פרופ' פינייה והגב' ג'ואל סופיר בפריז, צרפת.עובדת ביחידה לשיקום רצפת האגן במכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים "שיבא" תל-השומר.מטפלת בנשים וגברים הסובלים מליקויים בתפקוד רצפת האגן.בנוסף לטיפול היחידני, מעבירה סדנאות קבוצתיות להעלאת המודעות לרצפת האגן הכוללות הרצאה ותרגול מעשי. עוסקת גם בטיפולים אורתופדים ומעבירה הדרכות בתחום הארגונומיה.מרכזת את תחום הטיפולים האורו-גניטלים והאנו-רקטלים במרכז לטיפול משולב ברצפת האגן.